הגיגים ומחשבות בלי שום סדר מיוחד פרט לזה האסוציאטיבי

סטף מול בייבי סטף: רק שתדעו שהכותרת המקורית של הכתבה הזאת היא סטף מול בייבי סטף (שאולי אשאיר ואולי לא, תלוי במשחק), בעיקר בגלל שבשעה 6:50 בערב לשעון סן פרנסיסקו, אין לי עדיין מושג מה באמת יקרה במשחק, אבל מה שבטוח סטף ישחק מול בייבי סטף, שגופנית בעיקר מזכיר את סטף כשהוא היה צעיר, ולא את הגרסה השרירית שלו בואכה 2019 ואחריה. בכל מקרה, ברבע הראשון של המשחק זה היה מוצדק לגמרי – סטף באחד הרבעים שלו, קלע את עשר הנקודות הראשונות ואחר כך גם הוסיף שלשה במהלך כדורסל… הממ.. מעניין של קומינגה בדרך ל 16 נקודות.

טריי עשה את שלו עם שלוש שלשות ובסך הכל 13 נקודות חביבות מאד. סטף מול בייבי סטף, כאמור.

עדכון מהמחצית השניה: זהו המשחק השלישי ברציפות שאני רואה את הווריורס בחי, וסטף נותן הצגה היסטורית. בוא נגיד שלפחות היום הוא לגמרי התעלה על הבייבי שלו עם כמעט טריפל דאבל ו.. .אה כן, 50 נקודות. בייבי לעומת זאת המשיך להיות חביב אבל רק חביב.

דריימונד גרין ושלשות: חוץ מזה, שתדעו שדריימונד גרין עמד לגמרי לבד במשך עשר דקות על המגרש וזרק שלשות בהצלחה רבה. שזה אומר שהוא לפחות מנסה. בגדול, יש זמן מוקדש לשחקנים לעשות אימוני קליעות והוא מסתיים בערך שעה לפני תחילת המשחק, אבל דריימונד, מ'כפתלו – עמד עמוק בתוך השעה האחרונה בשביל לנסות ולהיות סטף. יפה לו. חוץ מזה, בניגוד לאיגודלה שתכל'ס די מנגר גם באימונים, דריימונד באמת קולע יפה. רק חבל שבמשחק קצת פחות.

זריקות בתשעים מעלות: ברבע הראשון גם שמתי לב שלפחות שלושה סלים של אטלנטה הגיעו ממקום מעניין, – ממש בקו העונשין בתשעים מעלות לסל. מה שגרם לי לחשוב שאולי מדובר במקום שעדיף לזרוק ממנו מאשר מחצי מרחק רגיל. אז נכון, קשה למצוא נתונים, אבל הנה תמונה קצת ישנה:

אז אני לא אומר שזה מדויק, אבל עובדה – יש יתרון מסוים בזריקה מיושרת לסל (.0.85 נקודות לזריקה לעומת פחות מאשר 0.85 באיזורי 2 נקודות אחרים), והיכולת של בוגדן בוגדן ושל טריי לקפץ להם לאיזור הזה ולזרוק משם הוא בהחלט יתרון חביב.

וחוץ מזה טריי חודר רק מצד ימין – שמתם לב? לכאורה היה מאד קל לשמור עליו בדאבל טים מהצד הזה, רק מה – הבחור באמת יודע למסור, כך שכנראה שהדאבל טים הפוטנציאלי הזה הוא לא הדבר הכי חכם בעולם.

החשיבות של סקורר שני מעמדה שונה באופן מובהק מהסקורר הראשון: תראו, זה מאד נחמד שקליי ולאחרונה גם ג'ורדן פול מהווים סקורר שני לקבוצה של סטף, אבל מאז ימי קארים ומג'יק, שלא לומר מאלון וסטוקטון, ברור שיש חשיבות לעובדה שהסקורר השני נמצא בעמדה אחרת לגמרי – נגיד בעמדת הפנים. נגיד ג'ון קולינס שאמנם יודע לקלוע מהשלוש, אבל הוא גם יופי של מסיים לאסיסטים הנהדרים של טריי יאנג, ועם 18 נקודות בהפסקה, הוא בהחלט אחד הגורמים המרכזיים ליתרון של אטלנטה במחצית.

עדכון מהמחצית השניה: המשחק די גמור עם חמש דקות לסיום, וקולינס קלע במחצית הזאת נקודה אחת שלמה בינתיים…. רואים כמה זה חשוב?

גאלינרי ובייליצה – תראו, אני יודע שבשיאם גאלינרי היה שחקן טוב וחשוב יותר, אבל בחיי שהיום אף אחד לא ישכנע אותי שהם לא בדיוק אותו בן אדם. שני לבנים איטיים וחכמים שמשתמשים בסקיל סט חביב בשביל לחדור (באיטיות) לסל, וקולעים שלשות מדי פעם. והם גם דומים לגמרי, במיוחד כשאחד מהם לא עושה פרצוף.

ואם כבר הופרדו בלידתם, אל תגידו לי שזורק החולצות של הווריורס הוא לא ארון רוג'רס בכבודו ובעצמו שמצא לעצמו תפקיד אחר אחרי שהוא הצליח להמאיס את עצמו בזכות פיאסקו הקורונה בגרין ביי פאקרס:

החשיבות של היד החמה למומנטום: עזבו מחקרים של עמוס טברסקי. יש יד חמה או אין יד חמה הוא נושא לסטטיסטיקאים, אבל הנה נושא שאין עליו ויכוח, כשיש שחקן שיש לו "לכאורה" יד חמה, כמו שלג'ורדן פול היה ברבע השלישי, הקהל כולו מתעורר – וכשהקל מתעורר זה יוצר מומנטום, וכשיש מומנטום קבוצות מצליחות לקלוע יותר וכשקבוצות מצליחות לקלוע יותר הן עולות ממינוס 4 בתחילת הרבע השלישי לפלוס 17 בסופו. אז מעתה אמרו – אין יד חמה, אבל בגלל התחושה של יד חמה, יש קבוצה חמה, ואיכשהו נדמה לי שזה מספיק.

קפלה והגנת הווריורס על גבוהים: כמו שנה שעברה, אין לי שום ספק שגם השנה יש לווריורס בעיה בהגנה על גבוהים עם סקילס. הם אמנם לא שיחקו מול כל כך הרבה כאלה השנה, אבל אפילו העגלה סטיבן אדמס קלע עליהם 12 נקודות די בקלות. אבל השנה יש הבדל אחד – הם אולי לא יכולים לשמור על גבוהים שיכולים לעשות משהו בעצמם (ואני חוזה שגם וולנצ'יונאס, יוקיץ', סבוניס, ברוק לופז, אמביד וכמובן קאט ביום רביעי הקרוב יחגגו עליהם), אבל ההגנה שלהם לסנטרים שעיקר כוחם הוא לנגוח לסל היא נהדרת. קווי המסירה לקפלה נסגרו לגמרי על ידי גרין, לוני, וויגינס (!) וג'יי.טי.איי, ובכך הווריורס ניטרלו סנטר שעשה להם המון בעיות שנה שעברה עם 21 נק' ו 16 ריב' בממוצע בשני המשחקים אשתקד. יפה, ובעיקר מזכיר דברים מפעם.